אצבעות

כף היד משמשת לאחיזה ושליטה מבוקרת באצבעות. בכף היד יש חמש אצבעות, ששמותיהן לפי סדר מיקומן: אגודל, אצבע, אמה, קמיצה וזרת. מיקומו של האגודל כאצבע נגדית לשאר האצבעות, מאפשר לתפוס בעזרתו חפצים ולהשתמש בכלים עדינים.

כף היד והאצבעות נמצאים בקצה היד, ועצמותיהן הרבות כוללות את חמש עצמות המסרק, וארבעה-עשר גלילים (שני גלילים באגודל, ושלושה גלילים בכל אחת מהאצבעות האחרות). המפרקים שביניהם מאפשרים מגוון גדול של מנחים ותנועות, המשמשים לאחיזה בחפצים ולתמרונם.

האצבעות כשלעצמן אינן מכילות שרירים כלל, אך הן עשירות בחיבורים שונים של גידי שרירים רבים, הנאחזים בחלקיהן השונים. מסת השריר העיקרית בכף היד נמצאת בבסיסי האגודל והזרת, ומוקדשת לתנועתם המנוגדת (במיוחד של האגודל) המאפשרת אחיזה נוחה. החלקים הנרחבים ביותר בקליפת המוח התנועתית והתחושתית, מחוברים לסיבי העצב הפושטים והמכופפים של כף היד והאצבעות.

אנשים רבים בוחרים לאמן את השרירים בכף היד, בעיקר את השרירים הנמצאים מסביב לאגודל, במטרה להגדיל ולעבות אותם. שרירים גדולים יגרמו לכך שאדם לא יוכל לאחוז ולעטוף כראוי את כף יד המתחרה, עקב עובי וגודל השרירים המקיפים את כף היד. משום כך מורידי ידיים מקפידים לאמן, לחזק ולהגדיל את השרירים בכף היד.

שימוש באצבעות בהורדת ידיים

בתחום הורדת הידיים, האצבעות משמשות אותך לאחיזה טובה של כף יד המתחרה, שליטה בפרק כף יד, יצירת יתרון, נטרול תנועות מסוימות למתחרה ועוד.

רובם המוחלט של מורידי הידיים משתמשים בכל התמודדות באצבעות צמודות. ישנם מתחרים (לרוב בעלי אצבעות ארוכות), שמרווחים את האצבעות לשם קבלת “שליטה” על כף יד המתחרה.

לעומתם, ישנם מתחרים המניחים שתי אצבעות עליונות (האצבע המורה ואצבע האמה), על חלקו העליון של גב יד המתחרה, כדי למנוע מהמתחרה לבצע את תנועת ה”טופ-רול”, ולאלץ אותו לסובב את כף היד לתוך כף יד המתחרה. כמו כן, יש הממקמים שתי אצבעות תחתונות (קמיצה וזרת), ליצירת “שליטה” בחלקו התחתון של פרק כף יד המתחרה, ולמנוע ממנו את האפשרות לפתוח את פרק כף היד, ובכך להשיג יתרון.

מתחרה שמניח שתי אצבעות על אגודל המתחרה, יהיה מוכרח להחזיק אותן גבוה, ויידרש להקפיד ששתי האצבעות התחתונות (קמיצה וזרת), יהיו חזקות דיין, כדי לשלוט על כף ידו, ופרק כף ידו של המתחרה.